אולם: הפאלאס של אובורן הילס, 24,276 מקומות שמתוכם 15,266 בעונה האחרונה היו מלאים, בממוצע. בסך הכול נכחו באולם שלה 625,917 אוהדים (מקום 26 בליגה) ב-41 משחקי הבית של הפיסטונס, לא גאווה גדולה לעיר.

מאמן: זו תהיה עונתו השנייה של סטן ואן גאנדי (עונה עשירית בליגה על הקווים). גם השנה הוא יהיה אחראי על פעולותיה של הקבוצה וכן, גם על כישלונה. אל תדאגו, תמיד יהיה לו מקום כפרשן.

מאזן בעונה האחרונה: 32 ניצחונות וכמובן 50 הפסדים, זה שיפור מהעונה הקודמת לה. המאזן העלוב אפשר לה לסיים במקום ה-12 במזרח בלי להעפיל לפלייאוף, בדומה לשש העונות האחרונות.

תקציר הפרקים הקודמים:

הסיפור המרכזי של העונה האחרונה היא העפתו של ג'וש סמית'. לסמית' היה חוזה של 27 מיליון דולר ל-3 שנים, אבל דטרויט החליטו שזה לא משתלם ושיחררו אותו (כמובן שסמית יקבל את כספו מדטרויט אך תהיה הקלה בענייני תקרת השכר).

פתיחת עונה נוראית והתחלה רעה לואן גאנדי (5 ניצחונות מגוחכים ו- 23 הפסדים משפילים), אך פתאום, לאחר שחרורו של ג'וש סמית', הדטרויט פיסטונס הפכו למרענן הרשמי של הליגה. ברנדון ג'נינגס הפך ל"מושיע" עם סל ניצחון מדהים על הספרס, ובנוסף נתן משחק מדהים של 21 אסיסטים נגד אורלנדו החלשים. כל בוקר קמנו לעוד ניצחון הרואי של החבורה המרעננת ממישיגן ואז הכול נפסק.

סל הניצחון:
ברנדון ג'ניגס קובר את הספרס
  הפציעה:    15 משחקים ו-12 ניצחונות נקטעו ברגע שברנדון ג'נינגס נפצע בצורה טראגית: קרע בגיד אכילס. האוהדים כבר האמינו שהם יזכו לראות את קבוצתם משחקת בפלייאוף, אך מרגע הפציעה הקבוצה חזרה להפסיד. הסיפור הנוסף של העונה החולפת היה בדד ליין הטריידים, כאשר הפיסטונס הביאו בטרייד גדול את רג'י ג'קסון. הוא אמנם תפס מיד את מקומו של ג'נינגס בעמדת הרכז אבל זה לא היה אותו דבר. הדטרויט סיימו עוד עונה בלי פלייאוף, עם פגרה מוקדמת והרבה דיכאון.    

  אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון:   עזבו: גרג מונרו (שחקן חופשי, מילווקי), טיישון פרינס (שחקן חופשי, מיניסוטה), קארון באטלר (טרייד למילווקי), קוונסי מילר ושון וויליאמס (טרייד לברוקלין).   ברוכים הבאים: ארסן איליאסובה (טרייד ממילווקי), מרכוס מוריס, דני גריינג'ר, רג'י בולוק (טרייד מפיניקס), ארון ביינס (שחקן חופשי מסן אנטוניו), סטיב בלייק (טרייד מפורטלנד דרך ברוקלין), סטנלי ג'ונסון (בחירה שמינית בדראפט).   נקודות מרכזיות מהקיץ:   * רג'י ג'קסון- השחקן קיבל מהנהלה חוזה שמן, הסיבה לכך היא שהנהלה אמרה לרכז שהיא סומכת עליו שינהיג את הפיסטונס. 80 מיליון ל- 5 שנים זה הסכום שקיבל ג'קסון, זה חוזה מקסימום ששם את רג'י במרכז הקבוצה. * ארסן איליאסובה- זה היה צפוי שגרג מונרו יעזוב. למרות שמונרו נבחר בדראפט על ידי דטרויט ומאז תפס מקום מרכזי בקבוצה. עכשיו כשהוא איננו, איליאסובה צריך לתפוס את מקומו. * סטנלי ג'ונסון- זו הייתה הבחירה הכי מוזרה בדראפט האחרון שכן ג'סטיס ווינסלו היה פנוי. סטנלי הוא סמול פורוורד חזק עם קליעה חזקה והגנה טובה, ככל הנראה הוא יפתח בחמישייה.     חמישייה צפויה: רג'י ג'קסון, קנטביוס קולדול פופ, מרכוס מוריס או סטנלי ג'ונסון, ארסן איליאסובה ואנדרה דראמונד.   שחקנים מרכזיים מהספסל: ברנדון ג'נינגס (כשיחזור מפציעה), ארון ביינס, ג'ודי מיקס, סטיב בלייק, דני גריינג'ר ועוד.  

  הזמן להימורים!   האופטימי: רג'י ג'קסון מתגלה כחוזה משתלם, סטנלי ג'ונסון מביא עונה מהטובות ביותר של הרוקיז, והחיבור של הקבוצה נעשה בין רגע. השחקנים החדשים מתחברים ויוצרים מכונה משומנת, מתפקדת ומפתיעה אצל הבוכנות. השילוב בין דראמונד ואיליאסובה משכיח ברגע אחד את מונרו שנראה פתאום כמעצור של המכונה המופלאה הזאת. בנוסף לכל זה, ההגה של המכונית המשומנת (ברנדון ג'נינגס) חוזר והופך לשוטינג גארד ליד רג'י ג'קסון המופלא, וביחד הפלייאוף בכיס הקטן. עונה גדולה מחזירה את דטרויט לפלייאוף לאחר 6 שנים, והקבוצה מסיימת סוף סוף עם מאזן חיובי של 42 ניצחונות ו-40 הפסדים (מקום שישי במזרח העלוב). בפלייאוף דטרויט מודחים כבר בסיבוב הראשון אבל עם הראש מורם לקראת העתיד. הפסימי:רג'י ג'קסון מתגלה כפלופ יותר ממה שחשבו, והמכונה של הפיסטונס נראית הרוסה. מהר מאוד כולם נזכרים בכך שסטנלי ג'ונסון נבחר לפני ווינסלו באחת הבחירות הגרועות בהיסטוריה, איליאסובה גורם לגעגועים למונרו, האוהדים כבר רוצים לשלוח את מרכוס מוריס לאחיו הבכיין בפניקס וברנדון ג'נינגס? עדיף כבר שהיה נשאר פצוע. העונה נגמרת שוב מוקדם מהרצוי עם מאזן של 30 ניצחונות ו-52 הפסדים (מקום 12 במזרח). בנוסף, סטן ואן גאנדי מפוטר בסוף העונה וחוזר לעולם התקשורת.         הריאלי: המכונה של הפיסטונס משתפרת מהעונה החולפת, והשחקנים מתחברים תחת ואן גאנדי. רג'י ג'קסון מסתדר טוב עם ברנדון ג'נינגס אך עדיין נראה שחסר דבר נוסף בדטרויט. סטנלי ג'ונסון מביא עונת רוקי סבירה, אך עדיין העיניים עליו הם לעונה הבאה. הסגל של ון גאנדי סובל מחוסר יציבות ועדיין, מצליח בעזרת יכולת אישית להביא ניצחונות. הקבוצה נלחמת על הפלייאוף, אך בסופו של דבר מפסידה את המקום האחרון בפוסט סיזון ומסיימת במקום העשירי (אך קרוב מאוד לעליה במזרח החלש). המאזן של דטרויט מסתכם ב- 38 ניצחונות ו- 44 הפסדים, ו-ואן גאנדי מחכה לעונה הבא ועדיין לא חוזר לתקשורת.     ;